וַיָּ֤קׇם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גׇז אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃

ויגז את ראשו - טעמו: שער ראשו. וכן: הורידו לארץ ראשן.

ויקרע. בעבור הצער והאבל:

ויגז את ראשו. תלש שער ראשו וקצר בדבר המובן:

וישתחו. אל ה׳ לברך על הרעה:

מעילו. שם מלבוש מה:

ויגז. ותלש כמו קרחי וגזי (מיכה א):

ויקם איוב, לברך מעומד, ויקרע מעילו על אבדן הבנים כדין, ויגז ראשו על אבדן הקנינים, כי לא תשימו קרחה למת כתיב אבל על אבדה אין איסור: