הוֹשֵׁעַ ח׳ · י״ב

כִּתְבֵית לְהוֹן סַגִיאוּת אוֹרַיְתִי וְאִינוּן כְעַמְמַיָא אִתְחְשִׁיבוּ:

אכתוב - ואני הוכחתיו וחוקי כתובים היו לו.

אכתוב וגו׳. ר״ל על ידי הנביאים שאני שולח עליהם בכל יום להזהירם על הדברים הגדולים והנכבדים שבתורתי כאלו אני כותב אותם להם לבל ישכחו מה אבל בעיניהם יחשבו כאלו הם דברי זר אשר לא ידעוהו מעולם כי מהרו שכחו:

רבו. ענין הגדלה ורוממות כמו כרובם כן חטאו לי (לעיל ד):

אכתב לו רבי תורתי, המזבחות שכתבתי לו בתורתי שהם המזבחות שנעשו להקריב עליהם קרבנות לשמים, שהוא מזבח שבמקדש שנעשה כפי התורה, המזבחות האלה כמו זר נחשבו אצלם, שמי שעלה להקריב במזבח שבמקדש היה נהרג, וכן מי שעשה מזבח להעלות עליו לשמים היה נחשב לו לחטא והיו הורגים אותו, כי היו אומרים שהמזבחות שהיו להם מקודם לשמים היה לחטא בעיניהם: