הוֹשֵׁעַ ח׳ · א׳

אל חכך שופר. שכינה אומרת לנביא השמע קול חכך וקרא כשופר ואומר עופו ומהרו האויבים כאשר ידאה הנשר ובא אל בית ה' אל חכך שופר כאילו השופר נתון אל חכך:

נְבִיָא בְחִכָּךְ אַכְלֵי כַּד בְשׁוֹפָרָא אֲמַר הָא כְּנִשְׁרָא דְמִשְׁתְּרֵי כֵּן יִסַק מְלַךְ בְּמַשִׁרְיָתֵיהּ וְיִשְׁרֵי עַל בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ חֲלַף דַעֲבָרוּ עַל קְיָמַי וְעַל אוֹרַיְתִי מְרָדוּ:

אל - דברי השם אל הנביא: שים אל חכך שופר ודאה כנשר אל בית ה'. ויפת אמר: שים חכך שופר כי אויב ידאה כנשר על בית ה'. ויפה פירש, בעבור מלת יען.

אל חכך שופר. ר״ל הרם קול גדול כאלו שופר נתון אל חכך ותריע בו ואמור הנה האויב ידאה כנשר לבוא על בית ה׳ להחריבה:

ועל תורתי פשעו. מרדו על דברי התורה:

חכך. מל׳ חיך אשר על הלשון ממעל:

אל חכך שופר, ה' אומר אל הנביא שיתן שופר אל חכו וימהר לפרוח כנשר ולעמוד על בית ה' ושם יתקע בשופר, כי על דבר גדול והודעה רבה היו תוקעים בשופר בבית ה' וצוהו שיעמוד על הבית בגובה שישמעו בכל קצוי ארץ את קול השופר, יתקע בשופר ויודיע שכל הרעה באה להן יען שעברו בריתי ועל שפשעו בתורתי, וגם צוה לתקוע בבית ה' כדי שישמעו יהודה ג"כ וישובו אל ה' בימי חזקיהו, שבא מלך אשור גם עליהם וה' מהר כנשר להציל קינו, כמ"ש כצפרים עפות כן יגן ה' על ירושלים (ישעיהו ל״א:ה׳):