תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃

נְבִיַיָא אֲרִימוּ קָלְכוֹן כַּד בְּשׁוֹפָרָא אִתְנַבּוּ דְיֵיתִין עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא קְטוֹלִין עַל דְאַמְלִיכוּ יַת שְׁאוּל דְמִגִבְעֲתָא אַצְוָחוּ כַּד בַּחֲצוֹצַרְתָּא אֲמָרוּ דְיֵיתוּן עֲלֵיהוֹן מַלְכִין בְּמַשִׁרְיָתְהוֹן עַל דְלָא קַבִּילוּ לְפִתְגָמֵי שְׁמוּאֵל דְמֵרָמְתָא בְּסָרוּ עֲלֵיהוֹן יַבָּבוּת עָבְדֵי קְרָבָא עַל דְשַׁקָרוּ בְּמֵימְרִי וְאִסְתְּחָרוּ לַאֲחוֹרָא מִבָּתַר פּוּלְחָנִי וְלָא פְלָחוּ קֳדָמַי בְּמַקְדְשָׁא דִי בַּאֲרַע שִׁבְטָא בִנְיָמִין:

תקעו - הטעם השמיעו זאת וידעו הכל כי אפרים.

תקעו שופר. להזהירם מחרב הגייסות הבאים:

חצוצרה. מוסב על תקעו לומר תקעו בחצוצרות ברמה להיות נשמרים מהחרב:

אחריך בנימין. ר״ל כי האויב הולך אחריך להלחם בך:

חצוצרה. שם כלי נגון:

הריעו. מל׳ תרועה והרמת קול:

תקעו כבר התבאר למעלה (סי' א' א' וסי' ד' ט"ו) שבעת שמלך ירבעם בן יואש שאז התחיל הושע לנבאות היו שבט יהודה ובנימין נכנעים תחת מלכות אפרים מעת שכבש יואש את אמציה מלך יהודה, וכן בימי פקח בן רמליה נלחמו בני ישראל עם בני יהודה וכבשום תחתם, וזה היה בימי אחז (כנזכר במ"ב ובישעיה סי' ז'), ונחלת בנימין היה שכן לנחלת בני יוסף כנז' ביהושע. והיתה בעתים האלה תחת מלכות אפרים, הנביא מצוה לבני בנימין שיתקעו בשופר בגבעה שהיתה לבנימין, ויתקעו בחצוצרה ברמה שהיתה ג"כ לבנימין ושיריעו בבית און שהיה ג"כ בגורל בנימין (כמ"ש ביהושע בנחלת בנימין והיה תוצאותיו מדברה בית און) בכל אלה המקומות יריעו ויזהירו את העם לאמר אחריך בנימין שלא ילכו אחרי מלכות אפרים רק שילכו אחריך אתה בנימין, שהוא מחובר למלכות יהודה, ויפרדו ממלכות אפרים: