בַּיהֹוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם׃ {ס}

בְּמֵימְרָא דַייָ שַׁקָרוּ אֲרֵי בְנִין מִבְּנַת עַמְמַיָא קַיְמוּ לְהוֹן כְּעַן אַיְתֵי עֲלֵיהוֹן עַמְמִין יְרַח בִּירֵחַ וְיִבְזוּן יַת פֵּירֵי אַרְעֲהוֹן:

עתה יאכלם - אלה הבנים עם חלקיהם חדש רע, כמו: כי קרוב יום אידם. ור' ישועה אומר: חדש אב. ויפת אמר: כי חדש הוא חגור חרב, כמו: והוא חגור חדשה.

בה׳ בגדו. מרדו בה׳ כי ילדו בנים זרים כי לקחו בת עובדי כוכבים והבנים הולכים אחר האם וילדו א״כ בנים הזרים מהם:

עתה. ר״ל בזמן קרוב הנה החדש המוכן להם הוא חדש אב הוא יאכל אותם ואת חלקת שדותיהם ר״ל בימי החדש הזה יקבלו גמולם:

חלקיהם. כן יקרא אחוזת השדה כמו ואכלה את החלק (עמוס ז׳:ד׳):

בה' בגדו, יספר פה איך יכלה מלכות יהוא, כמו שאמר (בסי' א') כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא, וזה היה בעת שמלך זכריה בן ירבעם שמלך ששה חדשים ויקשור עליו שלום בן יבש ויכהו קבל עם וימלך ירח ימים בשומרון (כמ"ש מ"ב ט"ו), עז"א בה' בגדו כי בנים זרים ילדו זה זכריה שהיה זר במעשיו למקום, לכן עתה יאכלם חדש הוא שלום בן יבש שמלך חדש ימים, הוא יאכל וישבית את חלקיהם ר"ל שבחדש אחד אכל את כל בית יהוא: