לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

לָא שָׁבְקִין עוֹבָדֵיהוֹן לְמֵיתַב לְפוּלְחָנָא דֶאֱלָהָהוֹן אֲרֵי רוּחַ דְטָעוּ בֵּינֵיהוֹן וְאוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ לָא תְבָעוּ:

לא יתנו - לא יעשו מעשים שישובו, או לא ינוחו על דרך על כן לא נתתיך.

לא יתנו. לא יעזבו מעשיהם לשוב אל ה׳ כי יש בקרבם רוח זנות של עבודת כוכבים ואינם רוצים לדעת את ה׳:

לא יתנו. לא יעזבו וכן ולא נתן סיחון (במדבר כ״א:כ״ג):

מעלליהם. מעשיהם:

לא יתנו מעלליהם לשוב אל ה' אלהיהם, שעתה לא יעזבו את מעלליהם הרעים לשוב אל ה', ולא יועיל המוסר שלי שישובו בתשובה, וזה משני טעמים, א] כי רוח זנונים בקרבם שהם מלאים מרוח המינות והתאוה לע"ז ולזנות, ב] מצד כי את ה' לא ידעו, וא"כ עתה בעת הזאת ידעתי כי לא יתנו ויעזבו מעלליהם הרעים, ולא אועיל במוסר שאיסר אותם, ובכ"ז הגם שעתה לא יועיל מוסרי להם יבא העת שיתנו לבם אל המוסר הזה, והוא בעת אשר: