הוֹשֵׁעַ ב׳ · כ״ג

וִיהֵי בְעִדָנָא הַהִיא אֲקַבֵּיל צְלוֹתְכוֹן אֲמַר יְיָ אַפְקִיד יַת שְׁמַיָא וְאִינוּן יַחְתוּן מִטְרָא עַל אַרְעָא:

והיה אענה - כמו: והכסף יענה את הכל - ימציא.

וטעם אענה - פעמים תמיד, כדרך נשאו נהרות ה' כמו שפירשתי.

אענה את השמים - הפך ונתתי את שמיכם כברזל.

והם יענו את הארץ - שיתנו טלם וגשמיהם בעתם.

אענה וגו׳. וחוזר ומפרש אענה את השמים כי בהעצר השמים כאלו ישאלו להוריד המטר ואמר שישיב על שאלתם למלאות אותה ויצוום להוריד המטר:

והם יענו. כי הארץ הצמאה כאלו שואלת על המטר וישיבו השמים על שאלתה להוריד את המטר:

אענה. מלשון עניה והשבת שאלה:

והיה ביום ההוא אענה נאום ה', מצייר במליצתו שהזרע הנזרעת בארץ היא שואלת ודורשת מן הדגן והתירוש. כי בקשת הזרע הוא שתעשה פרי תבואה ושיצמחו הדגן והתירוש מן הזרע אשר נזרע, והדגן והתירוש הם שואלים ודורשים מאת הארץ, כי מגמתם היא שהארץ תתן כחה להם ותניק להם לחותה וחלבה ולשד השמן, והארץ שואלת ודורשת מן השמים שהשמים יתנו רביבים מטר יורה ומלקוש בעתו ומגד שמש וגרש ירחים. והשמים הם שואלים ודורשים מאת ה' שהוא הנותן הגשם בעתו כפי השגחתו וגזרתו, שהגם שלפי הטבע ראוי שיהיו גשמים לפעמים ימנעו ע"י גזרת ההשגחה, כמ"ש וגם אני מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר, ובזה"ז לפעמים לא יבא מענה אל הזרע מאת הדגן והתירוש והיצהר, כגון שיהיה שדפון או ירקון או ארבה או חסיל אשר ישחיתו את תבואת הארץ, ולפעמים לא יבא מענה אל הדגן והתירוש מאת הארץ, שישחת כח האדמה, כמ"ש כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך, ולפעמים לא יבא מענה מן השמים אל הארץ, שיהיה עת בצורת ויבשות לפי הטבע ולא יהיה מטר, ולפעמים לא יבא מענה מאת ה' אל השמים, שימנע את המטר מצד ההשגחה ולא יהיה גשמי ברכה, אבל אז יענה כולם מענה אל השואלי' ויהיו דרושים לכל חפציהם, וזה יהיה ע"י העניה הכללית ההשגחיית שיבוא מאת ה'. שעז"א והיה ביום ההוא אענה נאום ה', ובזה יתעוררו כל ארבעה הנזכר להשיב מענה כהלכה. הראשון, שתבא מענה ההשגחה אל השמים. שעז"א אענה את השמים, והוא, שיצוה להריק מטר השגחיי מברכתו ההשגחיית, והם יענו את הארץ שגם השמים וסדרי המערכה יסכימו עם הברכה עד שלא יצטרך לשדד הטבע ולהרסה כי יהיו מוכנים לענות את הארץ ולתת את שאלתה: