הוֹשֵׁעַ ב׳ · כ״ב

וֶאֱקַיְמִנְכוֹן קֳדָמַי בְּהֵימָנוּתָא וְתִידְעוּן לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ:

וארשתיך לי באמונה - תהיי לי לבדי באמונה.

וידעת את ה' - הפך ולא ידעה.

באמונה. בשכר האמונה שהאמנת בי:

וידעת. ר״ל אז תשיג השגה גדולה לדעת את ה׳:

וארשתיך, ונגד מצות שבין אדם למקום עקרם תלוי באמונה שיאמין בה' ובתורתו וביעודיו, ועז"א וארשתיך לי באמונה ואחר שתביא הארוסה בידה מתנה הזאת שהיא האמונה, יביא לה כנגדן מתנה מצדו שתדע את ה', שיגלה לה אותותיו ומופתיו והשראת שכינתו בתוכם עד שידעו את ה' בידיעה ברורה כדבר המושג בחוש, שלא יצטרכו עוד לאמונה, שהאמונה היא בדבר שאין לו בו ידיעה ברורה רק קבלה, אבל הם יהיה להם ידיעה לדעת את ה' שהוא גדול מן האמונה: