לָכֵ֗ן יִֽהְיוּ֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֣ים הֹלֵ֑ךְ כְּמֹץ֙ יְסֹעֵ֣ר מִגֹּ֔רֶן וּכְעָשָׁ֖ן מֵאֲרֻבָּֽה׃

ויאשם בבעל. כיון שעלה לגדולה ויאשם בעכו"ם:

בְּכֵן יְהוֹן כַּעֲנַן צַפְרָא וּכְטַלָא דְמוֹהִי פְסִיק כְּמוֹצָא דְנָשְׁבָה רוּחַ מֵאִדְרָא וְכִתְנָנָא מִכֵּוַת נוּרָא:

לכן - על כן לא יעמדו.

משכים - פירשתיו כי בחם השמש לא ימצא.

כמוץ - התבן הדק עם רוח סערה והיה ראוי להיות יסוער בפתח גדול והנה היא מלה זרה בדקדוק.

לכן. לזאת יהיו כלים מהר כענן בוקר שהולך לו מהרה וכטל המשכים ללכת בזרוח השמש כי אז נפסק בשעה אחת:

כמוץ. כמו מוץ התבואה הפורח מן הגורן ע״י רוח סערה וכמו העשן הממהר לעלות דרך ארובה:

כמוץ. הוא פסולת התבואה כמו אם כמוץ (תהלים א):

יסוער. מל׳ רוח סערה:

מגרן. הוא מקום התבואה:

מארובה. כן יקרא החלון אשר ממעל בתקרת הבית כמו וארובות השמים (בראשית ז):

לכן יהיו כענן בקר, לענין שימנע מאתם טובה וברכה אמר שיהיו דומים כענן בקר שנדמה שהוא ענן מביא גשמי ברכה והוא כלה והולך לו, וגם יהיו כטל משכים הולך שגם אם יקבל איזה טוב לא יאריך רק כטל שבין לילה היה ובבקר חלף הלך, ונגד שחוץ מזה עוד יביא עליהם רע בפועל ויגלם לגולה, יהיו תחלה כמוץ יסער מגורן שנושא את המוץ והדגן נשאר, כן יגלו הרשעים והטובים ישארו, ואח"כ יהיו כעשן יסוער מארובה שהרוח נושא את הכל כן יגלה את כולם: