הוֹשֵׁעַ י״ב · ז׳

וְאַתְּ בְּפוּלְחָנָא דֵאלָהָךְ תִּתְקֵיף חִיסְדָא וְדִינָא טַר וּסְבַר לְפוּרְקָנָא דֵאלָהָךְ תְּדִירָא:

ואתה - לו שבת אל אלהיך היה עוזרך להשיבך אליו וזהו: ואתה באלהיך תשוב וקוה אליו ואל תסמוך אל עשרך ואל כוחך, כי הכח מאתו היה לך גם העושר.

ואתה. וגם אתה במשענת אלהיך תשב בשובה בנחת רק שמור חסד ומשפט ואז קוה תמיד אל אלהיך כי בטוח תהיה שימלא תקותך:

תשוב. ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיה ל):

ואתה באלהיך תשוב, התנאי שתשוב אל מדרגתך הוא ע"י אלהיך אלהי ישראל לא ע"י מלאך, וזה ע"י שתשמור חסד ומשפט ולכן קוה אל אלהיך תמיד לא אל מלאך ושר: