קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃

שְׁלָחֵית נְבִיֵי לַאֲלָפָא לְהוֹן וְאִינוּן טָעוּ מִקָבֵיל אַפֵּיהוֹן לְטַעֲוָתָא מְדַבְּחִין וּלְצַלְמָנַיָא מַסְקִין בּוּסְמִין:

קראו - הטעם ממצרים קראתי לבני לעבדני והם עתה קראו להם לבעלים, וכאשר קראו להם לבעלים, כן הלכו ונדדו מארצם מפניהם. ויש אומרים: קראו להם נביאי והם הלכו אחורנית.

קראו להם. כל מה שהנביאים הרבו לקרוא להם בשמי כן הרבו ללכת ולברוח מפניהם ולא אבו לשמוע אבל זבחו לעגלים:

קראו להם, אבל הבעלים שהמה עובדים הוא בהפך שהם קוראים להם והבעלים כן הלכו מפניהם ומתרחקים מאתם, ומפרש קראו להם, למי? לבעלים אשר יזבחו ולפסילים אשר יקטרון ישראל קוראים אל הבעלים והם רחוקים מהם: