וְעַתָּ֡ה כִּמְעַט־רֶ֩גַע֩ הָיְתָ֨ה תְחִנָּ֜ה מֵאֵ֣ת ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לְהַשְׁאִ֥יר לָ֙נוּ֙ פְּלֵיטָ֔ה וְלָתֶת־לָ֥נוּ יָתֵ֖ד בִּמְק֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ לְהָאִ֤יר עֵינֵ֙ינוּ֙ אֱלֹהֵ֔ינוּ וּלְתִתֵּ֛נוּ מִֽחְיָ֥ה מְעַ֖ט בְּעַבְדֻתֵֽנוּ׃

תחנה - כטעם חנינה שחנן עלינו.

בעבדותינו - פירש: כי עבדים אנחנו.

כמעט רגע. מעט הזמן היה לנו חנינה מה׳ והיא מל׳ שאלה ומליצה על כי הגאולה ההיא קטנה היא:

יתד וגו׳. קבועות בירושלים כיתד הקבוע:

מחיה מעט. חיים מעטים בעת עבדותינו:

תחנה. חנינה וחן וכן לבלתי היות להם תחנה (יהושע י״א:כ׳):

פליטה. ענין הצלה ושיור:

יתד. מסמר:

מחיה. מל׳ חיות:

ועתה כמעט רגע היתה תחנה, שהוא רק חנינה שלא ע"פ הזכות והדין, והיא רק כמעט רגע, להשאיר באר שהתחנה היה בד' דברים, א] להשאיר לנו פלטה שלא יכלו בגלות, ב] ולתת לנו יתד במקום קדשו, שיוכלו לבנות המקדש ולקבוע שיבתם בא"י, ג] להאיר עינינו אלהינו, שעי"כ יוכל להאיר עינינו שנשוב ללכת בדרכיו ובזה יכלה העונש הנגזר עלינו, ד]ולתתנו מחיה מעט שעי"כ נצליח מעט בהיותנו בארצנו הגם שאנו עוד בעבדותנו, כי עדיין לא הגיע זמן הגאולה האמתית כמ"ש המלאך לדניאל:

ועתה כמעט רגע. קרא זמן גלות בבל מעט ביחס אל החטאים הנפלאים שחטאו אבותינו:

ולתת לנו יתד במקום קדשו. ר"ל להתקע ולהקבע בו: