עֶזְרָא ט׳ · ו׳

וָאֹמְרָ֗ה אֱלֹהַי֙ בֹּ֣שְׁתִּי וְנִכְלַ֔מְתִּי לְהָרִ֧ים אֱלֹהַ֛י פָּנַ֖י אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י עֲוֺנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה רֹּ֔אשׁ וְאַשְׁמָתֵ֥נוּ גָדְלָ֖ה עַ֥ד לַשָּׁמָֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עֶזְרָא ט׳ ו׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הו׳ בפרק ט׳ בעֶזְרָא, מתוך 15 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

להרים וכו׳. הוא הפוך כמו להרים פני אליך אלהי:

רבו. נתרבו ועלו למעלה מן הראש:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ונכלמתי. מלשון כלימה ובושה:

להרים. לרומם ולהגביה:

ואשמתנו. מל׳ אשמה ופשע:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

בושתי ונכלמתי, מבואר אצלי שהבושה הוא מעצמו, והכלימה הוא מאחרים, ומפרש מ"ש בושתי כי עונותינו רבו למעלה ראש, העון הוא עיות השכל שהוא בראש, והם עלו למעלה מן הראש ומתפשטים לחוץ, וע"ז י"ל בושה בפ"ע, ונגד ונכלמתי אמר ואשמתנו גדלה עד לשמים האשמה, הוא חיוב העונש, ועל ידו היה לנו כלימה מאחרים [עמ"ש ישעיה סי' נ"ד]:

Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

כי עונותינו רבו למעלה ראש. ר"ל כי עונותינו רבו מאד במה שעוינו לה' ית' שהוא ראש למעלה רצונ' בזה שהוא ראש לעליונים ואלהי האלהים או ירצה בזה שהם רבו למעלה מכל ראש ומספר כולל כטעם נשא את ראש בני גרשון:

On Your Way