יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ צַדִּ֣יק אַ֔תָּה כִּֽי־נִשְׁאַ֥רְנוּ פְלֵיטָ֖ה כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנְנ֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ בְּאַשְׁמָתֵ֔ינוּ כִּ֣י אֵ֥ין לַעֲמ֛וֹד לְפָנֶ֖יךָ עַל־זֹֽאת׃ {פ}

צדיק אתה וגו׳. ר״ל צדקה עשית עמנו ולא במשפט:

כהיום הזה. כאשר אנחנו היום פליטה מועטת:

הננו לפניך. עדיין מחזיקים אנו בעון זה ובידינו הוא:

כי אין לעמוד. ר״ל אין בנו זכות לעמוד לפניך על העון הזה להעביר אותה בעבור מעשה הזכות וא״כ עדיין אנו באשמה הזאת וטמון הוא בידינו והפליטה הנשארת בצדקה הוא:

ה' אלהינו צדיק אתה, בין על העבר כי נשארנו פליטה, וא"כ היה העונש פחות מן הראוי כפי החטא, כמ"ש חשכת למטה מעונינו וזה ע"י צדקתך, בין על העתיד אם תאנף בנו עתה עד כלה, כי הננו לפניך באשמותינו אחר שאנו אשמים שנית כי אין רצה לומר שעל עבירה זו של נשיאת הנכריות א"א לעמד לפניך כלל ללמד עוד שום זכות: