הֲנָשׁוּב֙ לְהָפֵ֣ר מִצְוֺתֶ֔יךָ וּ֨לְהִתְחַתֵּ֔ן בְּעַמֵּ֥י הַתֹּעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הֲל֤וֹא תֶֽאֱנַף־בָּ֙נוּ֙ עַד־כַּלֵּ֔ה לְאֵ֥ין שְׁאֵרִ֖ית וּפְלֵיטָֽה׃ {ס}

הנשוב. חוזר למעלה לומר אחרי שראינו העונש והחסד בפליטה הנשארת וכי מהראוי שנשוב להפר מצותיך:

עד כלה. עד לכלות הכל מבלי שארית ולא תעשה עוד חסד:

להפר. לבטל:

להתחתן. מלשון חתון:

תאנף. מל׳ אף וחמה:

הנשוב מוסב למעלה, אחרי כל הבא עלינו איך נשוב להפר מצותיך, הלא תאנף בנו הלא בזה תכלה חרון אפך בנו שגדר [פעל אנף אם מכלה חרון אפו] עד שלא תהיה לנו שארית ופליטה:

הנשוב להפר מצותיך. אמר זה בתמיה הראוי שנשוב להפר מצותיך אחר שהטבת לנו להקל ענשנו ולהשגיח בנו הלא זה יהיה סבה שתאנף בנו עד כלה לאין שארית ופלטה: