עֶזְרָא ו׳ · ט׳

וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין ׀ לַעֲלָוָ֣ן ׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א חִנְטִ֞ין מְלַ֣ח ׀ חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּמֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤א דִי־בִירֽוּשְׁלֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְהֵ֥ב לְהֹ֛ם י֥וֹם ׀ בְּי֖וֹם דִּי־לָ֥א שָׁלֽוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עֶזְרָא ו׳ ט׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הט׳ בפרק ו׳ בעֶזְרָא, מתוך 22 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ומה חשחן - מה שצריכין וכן חשחות צורך.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ומה חשחן. ומה שצדיכים בני בקר ואילים וכבשים לעלות לאלהי השמים וחטים ומלח ויין ושמן כפי השיעור אשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהיה נתון להם בכל יום ויום אשר לא תשגו ולא תשכחו מלתת הכל:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חשחן. כמו חוששין וכן לא חשחין אנחנא (דניאל ג׳:ט״ז):

שלו. ענין משגה ושכחה כמו על השל (ש״ב ו׳):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:(ט - יב) תחלה אמר שיהיו רחוקים מן תמן משמע שלא יתערבו כלל, ואח"כ אמר די תעבדון עם שבי יהודיא שיעזרום בבנין, ולמה שלש ומני שים טעם ג' פעמים:

ומה חשחן, עוד הוסיף על פקודת כורש, שגם הוצאת הקרבנות וצרכי העבודה ינתן להם [שזה לא נזכר בפקודה הקודמת], ור"ל מה שיצטרכו בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטים מלח יין ושמן כמאמר הכהנים שבירושלם ינתן להם יום ביום בלא דיחוי, כדי שיקריבו לאלהי השמים ויתפללו על חיי המלך ובניו:

Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ומה שצריכים לזה הבנין ובני תורים ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטין מלח ושמן כמאמר הכהנים אשר בירושלים ינתן להם יום יום בזולת שגגה:

On Your Way