וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ לְמָ֣א דִֽי־תַֽעַבְד֗וּן עִם־שָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ אִלֵּ֔ךְ לְמִבְנֵ֖א בֵּית־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ וּמִנִּכְסֵ֣י מַלְכָּ֗א דִּ֚י מִדַּת֙ עֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה אׇסְפַּ֗רְנָא נִפְקְתָ֛א תֶּהֱוֵ֧א מִֽתְיַהֲבָ֛א לְגֻבְרַיָּ֥א אִלֵּ֖ךְ דִּי־לָ֥א לְבַטָּלָֽא׃

אילך - כמו אלין והם שתי לשונות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.

ומני. וממני הושם גזרת אומר מה אשר תעשו עם זקני היהודים האלה:

למבנא. לבנות בית אלהים זאת ר״ל שגם עוד תסייעו להם בדבר הבנין:

ומנכסי. ומרכוש המלך של המס מנדה הגבוי מאנשי עבר הנהר:

אספרנא. חיש מהר יהיה נתון הוצאת הבנין להאנשים האלה אשר לא יבוטל המלאכה מחסרון הממון:

ומני שים טעם, אני נותן פקודה חדשה נוסף על פקדת כורש, שלפי פקודתי לא די במה שתהיו רחוקים ושתהיו בשוא"ת, כי אני מצוה שלא די במה שלא תשביתו את המלאכה, כי אתם מחויבים עוד לעזור אל המלאכה בקום ועשה, ועז"א למה די תעבדון עם שבי יהודיא אלך אתם צריכים לעשות עמהם לעזרם למבנא בית אלהא דך, וכן אני מצוה כי מנכסי מלכא די מדת [מן מס מנדה] של עבר הנהר, אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא, שיתנו להם ממס זה ההוצאה במהרה [כי בפקודת כורש היה כתוב שההוצאה תהיה מבית מלכא, אבל לא נתן להם במהרה, ואני מצוה שתנתן מן מס עבר הנהר ושינתן תיכף], די לא לבטלא כדי שלא יתבטלו ממלאכתם ע"י חסרון ההוצאה:

וממני יצא דבר מה תעשו עם זקני יהודה אלה לבנות בית אלוה זה ונכסי המלך ממנת המלך אשר בעבר הנהר במהרה ההוצאה (תהיה נתונה) לאנשים האלה שלא תשבות המלאכה: