רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם. גֵּרִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר:
כִּכְתָבָם. שֶׁתְּהֵא הַמְּגִלָּה כְתוּבָה כְּתָב אַשׁוּרִית:
אֶסְתֵּר ט׳ · כ״ז
קִיְּמ֣וּ (וקבל) [וְקִבְּל֣וּ] הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם. רש״י מבאר ״הנלווים עליהם״ - גרים. אבן עזרא מבאר ״ולא יעבור״. המלבי״ם שואל על הלשון. הביטוי ״קיימו וקיבלו״ נדרש בתלמוד כקבלה מחודשת של התורה, והוא גם מנוסח בלשון המשפטית של המגילה - ״ולא יעבור״ - אותה לשון שנקבעה בפרק א על דתי פרס.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12הנלוים. הם הגרים.
ולא יעבור. אין רשאי יהודי לעוברו.
ככתבם. הטעם שתקרא המגלה ובעבור שעזרא הסופר הפסיק הפסוקים ולא היה אחר שנים רבות צוו חכמינו ז"ל שלא יפסיק הקורא אלא בסוף הפסוק.
בכל שנה ושנה. פשוטה או מעוברת, והנה עתה הזכיר מה שקיימו היהודים כאשר כתב מרדכי לקיים עליהם. והטעם והימים האלה נזכרים ונעשים לעשות כן כל המשפחות וכל המדינות שלא יחשוב אדם כי אינו חייב מי שהוא במקום שלא היה שם יהודי בימי הנסים או במדינה חדשה.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:מהו ולא יעבור, ומהו ככתבם וכזמנם:
קימו, לכן קימו וקבלו, א. שיהיה קבלת הפורים כולל גם לדורות הבאים אחריהם, ועז"א עליהם ועל זרעם, ב. ולא יעבור שלא ידמה לשאר גזרות שגזרו חכמים שב"ד אחר הגדול בחכמה ובמנין יכול לבטל דברי ב"ד חברו, אבל בזה התנו שלא יעבור ויתבטל בשום אופן, ג. להיות עושין שני הימים פרזים בי"ד ומוקפים בט"ו, ד. וככתבם בקריאת המגילה:
On Your Way