אֶסְתֵּר ט׳ · כ״ו

עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. רש״י מבאר את הרצף. אבן עזרא מבאר ״על כל דברי האיגרת״. המלבי״ם שואל מה הכוונה בקריאת השם. השם ״פורים״ נגזר דווקא מן הגורל שהפיל המן, וזו בחירה מפתיעה: החג נקרא על שם הכלי שבו ביקש האויב לקבוע את יום ההשמדה, ולא על שם הישועה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת. נִקְבְּעוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה וּלְכַךְ נִכְתְּבָה לָדַעַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים:

וּמָה רָאוּ. עוֹשֵׂי הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה שֶׁעֲשָׂאוּם:

וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם. מָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, "וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם": שֶׁבָּא שָׂטָן וְרָקַד בֵּינֵיהֶם וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. מָה רָאָה הָמָן שֶׁנִּתְקַנֵּא בְמָרְדְּכַי, וּמָה הִגִּיעַ אֵלָיו: שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. מָה רָאָה מָרְדְּכַי שֶׁלֹּא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה, וּמָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה לְהָמָן:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

על כל דברי האגרת הזאת. מגזרת אגרה בקציר מאכלה והטעם מחברת המלים.

ומה ראו. בעבור שראו הפלאים.

ומה הגיע. באמצעות האזנים.

Kol Sason, Krotoschin, 1840

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:ומה הכונה בקריאת השם, וכפל ע"כ על כל דברי האגרת וכו' שאין לו באור:

על כן באר שהשם שקראו לימים האלה פורים, היה על שם הפור להיות לזכר לתקפו של נס שהשם פורים מורה עליו שפור המן נהפך לפורנו כי המזל היה אז נגד ישראל ונהפך בהשגחת ה, המשדד המערכות:על כן מוסב למטה ור"ל ועל כל דברי האגרת הזאת שהודיע להם הכל בפרטות איך היה הנס בתקפו גם באותו יום כי ע"י האגרת נודע להם מה ראו על ככה וכל הענין בפרטות:

On Your Way