אֶסְתֵּר ט׳ · ט״ו
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ (היהודיים) [הַיְּהוּדִ֣ים] אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
וייקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן שלוש מאות איש. הפסוק חוזר ומדגיש בסופו ״ובביזה לא שלחו את ידם״, וזו הפעם השנייה שהדבר נאמר. החזרה הזאת אינה מיותרת: היא מבחינה בין מלחמת הגנה לבין ביזה, והיא גם מהדהדת את שאול שנכשל בדיוק בנקודה הזאת מול עמלק.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור