רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּכְתָבָהּ. בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהּ:
כִּלְשֹׁנוֹ. הוּא הַדִּבּוּר:
אֶסְתֵּר ח׳ · ט׳
וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
וייקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש השלישי הוא חודש סיוון בשלושה ועשרים בו. רש״י מבאר ״ככתבה״ - באותיות שלה. אבן עזרא מבאר ״מהודו״. המלבי״ם שואל למה המתין עד כ״ג סיוון. הפסוק מקביל במדויק לפסוק יב בפרק ג, ואפילו הנוסח דומה - אלא שהפעם הצו נכתב גם ״אל היהודים ככתבם וכלשונם״, וזו תוספת שלא היתה שם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מהדו. סוף שמאלית מלכותו.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:למה המתין עד כ"ג סיון:
ויקראו, פי' מהרא"א שהמתין עד כ"ג סיון מפני שרצה שהרצים בעצמם שהובילו אגרות המן יובילו גם אגרות האלה ובזה יאמינו את דבריהם, והם לא שבו עד כ"ג סיון, וטעם נכון הוא והנה מרדכי הוסיף לכתוב גם אל היהודים, ובזה נתן תוקף אל האגרות האחרונות כי השרים אשר הגיעו אליהם שני הספרים, ממילא נתן להם רשות לעשות כמו שירצו, כי שתי הפקודות נשארו בתקפם, אבל אחר שהגיעו הספרים האחרונים אל אנשים אשר לא הגיעו אליהם הספרים הראשונים, גלה דעתו שלא נתן ברירה לעשות כמו שירצו, כי האנשים שלא השיגו הספרים הראשונים אין בידם רק הפקודה השנית ובזה ממילא הפקודה השנית קיימת ומבטלת הראשונה:
On Your Way