אֶסְתֵּר ג׳ · ט״ו

וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן. מָקוֹם שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שָׁם נִתַּן הַחֹק בּוֹ בַיּוֹם, לִהְיוֹת עֲתִידִים לְיוֹם י"ג לְחֹדֶשׁ אֲדָר. לְכַךְ,

וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. הַיְּהוּדִים שֶׁבָּהּ:

דחופים כדמות דחופים במהירות.

והעיר שושן. ששם היהודים נבוכה כי מה תחוש הבירה כי כולה היא משרתי המלך ואין שם יהודי רק מרדכי לבדו.

נבוכה פועל עבר על כן הוא מלעיל מגזרת נבוכים הם בארץ כאדם שהשתבש ולא ידע מה יעשה. ומרדכי כאשר ידע זה הדבר מיד קרע בגדיו.

השאלות:למה לא נתנה הדת בשושן עד שיצאו הרצים והלא שושן קודם לכ"מ, איך ישב המלך לשתות אחר שמכר עם גדול להשמיד ולאבד, אין זה כי אם לב אכזר, ומה זה מ"ש והעיר שושן נבוכה שלא נודע באורו:

הרצים, גם הערים למהר על הרצים שיצאו תיכף כדי שלא יוכל המלך לחזור, ולא עוד אלא הדת לא נתנה בשושן עד צאת הרצים כדי שלא יודע להמלך תחלה, כי חשש פן ישלח המלך אחר כתב הדת וירצה להחזירו, וספר עוד לראיה, שהמלך לא ידע מכל זאת מאומה כי ישב עם המן לשתות, ואם היה זה בידיעתו ליתן דת לאבד אומה שלמה ואיך ישב אז לשתות הלא גם בין הדנים דיני נפשות הנמוס שלא לשתות יין ביום שגזרו על איש עונש מיתה אף כי בעת נמכרה אומה שלמה להשמיד, וספר שהעיר שושן היו נבוכים בדבר כי לא ידע שום איש מה נכתב בהספרים החתומים, והפתשגן אין מבואר על מה יהיו עתידים באופן שעלתה עצתו, אם במה שנעלם דבר מן המלך, אם במה שנשאר דבר סתר בכל עיר, רק ה' הפיר עצתו ע"י מרדכי כמו שיבואר: