אֶסְתֵּר ג׳ · י״ד

פַּתְשֶׁגֶן. לָשׁוֹן אֲרַמִּי פַּתְשֶׁגֶן סִפּוּר הַכְּתָב דרישמאנ"ט בְּלַעַ"ז:

לְהִנָּתֵן דָּת. צִוּוּי הַכְּתָב שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְהִנָּתֵן חֹק גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ:

גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים. דָּבָר זֶה:

פתשגן. כמו נוסחה.

גלוי. שלא יהי בסתר.

עתידים נכונים לעתיד מגזרת' ועתדה בשדה לך.

השאלות:מה היה הפתשגן הכתב, וכי הכתב הראשון לא נודע באורו רק ע"י השני, והלא הפתשגן היה סתום וממ"ש גלוי לכל העמים משמע שהראשון היה חתום וסתום ומדוע היה זה, ומה היה הכונה שיהיו עתידים, ולא אמר למה ועל מה:

פתשגן, לדעתי עשה בזה ערמה כפולה, כי הספרים ששלח לשרי המדינות היו חתומים בחותם המלך, וכתוב עליהם מלמעלה שלא יפתחו רק עד שיבא יום י"ג אדר, כמו שהמנהג עוד היום אצל המלכיות, ועז"א ונחתום בטבעת המלך שהיו חתומים למעלה באופן שלא ידע איש מה היה כתוב בהם, רק עם הספרים האלה החתומים שלח עוד אגרות פתוחות פתשגן הכתבים החתומים, וזה היה בגלוי לכל העמים, שיהיו עתידים ליום י"ג אדר למלחמה, שבאותו יום יפתחו האגרות החתומות וידעו על מי ומי ילחמו, ובזה התנכל עצה עמוקה, א. כי רצה שעד אותו זמן לא תודע הגזרה הזאת לשום אדם כי האגרות יהיו חתומים, ועי"כ לא יוכלו היהודים לבקש עזר והצלה, ולא להעמיד מליצים בבית המלך, וגם המלך לא ידע הדבר עד אחר מעשה, ב. שע"י עצה זו היה בטוח שלא יברחו היהודים למדינות אחרות ולא יסתירו את עצמם כי אחר שלא יודע עד אותו זמן למה יהיו עתידים, ממילא גם היהודים יהיו עתידים ליום ההוא בכל עיר ועיר עם יתר העמים, ובפתוח האגרת ויתודע כי עליהם נגזר השמד יקומו עליהם ויהרגום: