רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ. שֶׁהָיִינוּ יְרֵאִים לִשְׁאוֹב מַיִם מִן הַנָּהָר מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיִינוּ קוֹנִים מֵהֶם בְּכֶסֶף:
אֵיכָה ה׳ · ד׳
מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבואו. רש״י מסביר שהיו יראים לשאוב מים. אבן עזרא מבאר: אפילו המים והעצים, שאינם ברשות אדם, נקנה אותם במחיר רב. הפסוק נוגע בנקודה מדויקת: מים ועצים הם משאבי טבע חופשיים, ואף אחד אינו בעליהם. כשגם הם נמכרים בכסף, זהו סימן שהשליטה הזרה חדרה לכל, ושאין עוד דבר אחד שנשאר שייך ליושבי הארץ מעצם היותם שם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מימינו - אפילו המים והעצים שאינם ברשות אדם נקנה אותם במחיר רב, כי העיר יושבת במצור מן אויב:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource