אֵיכָה ד׳ · ח׳

חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תׇּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

חשך משחור תוארם לא ניכרו בחוצות. רש״י מבאר ״משחור״ - הוא פחם, ומבאר ״עצם״ בלשון מראה. אבן עזרא מבאר ״משחור״ - יותר מן השחרות. הפסוק הוא ההיפוך המדויק של הקודם: מי שהיה צח משלג שחור מפחם, ומי שהיה ניכר בזוהרו אינו מזוהה כלל. סוף הפסוק, ״צפד עורם על עצמם היה כעץ״, מתאר הרזיה קיצונית של רעב.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור