אֵיכָה ד׳ · ז׳

זַכּ֤וּ נְזִירֶ֙יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֙צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

זכו נזיריה משלג צחו מחלב. רש״י מבאר ״נזיריה״ - שריה, מלשון נזר. אבן עזרא מבאר את הכפילות ומעיר על צורת המ״ם. הפסוק מתאר יופי גופני מובהק בארבעה דימויים - שלג, חלב, פנינים וספיר - וכולם על טוהר ועל זוהר. תיאור מפורט כל כך של מה שהיה נועד לחדד את הניגוד שיבוא מיד בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זַכּוּ נְזִירֶיהָ. שָׂרֶיהָ, כְּמוֹ נֵזֶר וְכֶתֶר. וַאֲנִי אוֹמֵר, נְזִירֶיהָ מַמָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר וְנָאִים בְּיוֹתֵר, וּמוּסָב עַל "בַּת עַמִּי":

אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים. אוֹתָם שֶׁהָיוּ מַרְאֵיהֶם אָדוֹם מִפְּנִינִים וְגִזְרָתָם כְּמוֹ סַפִּיר, חָשַׁךְ תָּאֳרָם מִפֶּחָמִים:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

משלג ומחלב - כפול, וכן ספיר כמו פנינים. וכן טעמו מ"ם מפנינים מושך עצמו ואחר עמו, כמ"ם מאל אביך (בראשית מט כה) כאילו נגזרו מספיר. ולבנת (שמות כד י) כמו לבנה, והעד "כמעשה", ובמקום אחר אבן (יחזקאל א כו):

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource