אֵיכָה ד׳ · ה׳

הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

האוכלים למעדנים נשמו בחוצות, האמונים עלי תולע חיבקו אשפתות. רש״י מבאר ״האמונים עלי תולע״ - על בגדי צבעונין. אבן עזרא מבאר ״תולע״ - כתולעת שני. הפסוק מציג שני היפוכים מקבילים: מי שאכל מעדנים שומם ברחוב, ומי שגודל על משי מחבק ערמות אשפה. השימוש בפועל ״חיבקו״ מוסיף נימה קשה, שכן הוא מציין קרבה ואפילו חיבה.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור