רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11צָדוּ צְעָדֵינוּ. אוֹיְבֵינוּ אָרְבוּ אֶת צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, כְּמוֹ "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה", "וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי":
אֵיכָה ד׳ · י״ח
צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛נוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽנוּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
צדו צעדינו מלכת ברחובותינו. רש״י מבאר: אויבינו ארבו לצעדינו. אבן עזרא מבאר ״צדו״ - כאילו צדו את צעדינו. הפסוק מתאר את השלב האחרון של המצור, שבו אפילו הליכה ברחוב אינה אפשרית. סופו, ״קרב קיצנו מלאו ימינו כי בא קיצנו״, הוא הכרה בבלתי נמנע, והוא נאמר בשלוש דרכים שונות ברצף.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12צדו - כאילו צדו צעדינו:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource