שפתי קמיי והגיונם עליי כל היום. אבן עזרא מבאר ״עליי״ - לרעתי. הפסוק ממשיך את הקודם ומפרט: לא רק החרפה הגלויה אלא גם ההגיון, כלומר המחשבה והדיבור השקט. הביטוי ״כל היום״ חוזר מפסוק ג, אלא ששם הוא תיאר את יד ה׳ וכאן את מחשבות האויבים, וזה מדגיש כמה השתנתה נקודת המבט.