במחשכים הושיבני כמתי עולם. אבן עזרא מבאר ״במחשכים״ - מחשך בתוך מחשך. הצורה הכפולה מדגישה עומק: לא רק חושך אלא שכבות של חושך. הדימוי ״כמתי עולם״ מציין את מי שמת מזמן ואיש כבר אינו זוכרו, וזו התחושה הקשה ביותר בתוך הסבל - לא רק לסבול אלא להיות נשכח. הפסוק הזה מהדהד לשון דומה בתהילים על מי שיושב במחשכים.