רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם. וָי"ו שֶׁל "וְיָחִיל" יְתֵרָה, כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "וְאַיָּה וַעֲנָה". טוֹב שֶׁיָּחִיל אָדָם וְיִדֹּם וִיצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה':
אֵיכָה ג׳ · כ״ו
ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהֹוָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
טוב ויחיל ודומם לתשועת ה׳. רש״י מעיר שהוי״ו במילה ״ויחיל״ יתרה. אבן עזרא מבאר את הוי״ו בדרך אחרת. הפסוק מגדיר עמדה מיוחדת: לא פעולה ולא ייאוש אלא המתנה שקטה. המילה ״דומם״ מציינת שתיקה שאינה אדישות אלא בחירה, וזו העמדה הקשה ביותר לאדם שנמצא בצרה - לא לזעוק ולא לוותר אלא להמתין.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ו"ו ויחיל כמו פ"ה רפה בלשון ישמעאל:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource