אֵיכָה ב׳ · א׳

אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפרק פותח שוב במילה איכה: איכה יעיב באפו אדני את בת ציון. רש״י מבאר ״יעיב״ - יאפיל, מלשון עב וענן. אבן עזרא מביא את הדעה שהמילה מן ״עב״ ומעדיף פירוש של הגבהה והשלכה. הפסוק ממשיך בתיאור השלכת תפארת ישראל מן השמיים ארצה, ובכך הוא מתאר לא רק נפילה אלא ירידה ממרום. סוף הפסוק, ״ולא זכר הדום רגליו ביום אפו״, מזכיר את המקדש בכינוי שמדגיש את קרבתו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אֵיכָה יָעִיב. יַאֲפִיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים":

מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיהָם עַד לַשָּׁמַיִם, הִשְׁלִיכָם לָאָרֶץ בְּבַת אַחַת וְלֹא מְעַט מְעַט; מִאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא:

הֲדֹם רַגְלָיו. שְׁרַפְרַף מַרְגְּלוֹתָיו, וְזֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

איכה יעיב - יש אומרים יעיב מ"עב" כמו יחשיך, והנכון יגביה עד עב:

הדום - דמות כסא קטן לרגלים:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource