אֵיכָה א׳ · ג׳

גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כׇּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

גָּלְתָה יְהוּדָה. מֵאַרְצָהּ:

מֵעֹנִי. מֵחֲמַת עֹנִי:

וּמֵרֹב עֲבֹדָה. שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ כַשְׂדִּים:

הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם. וּבַמָּקוֹם שֶׁגָּלְתָה וְיָשְׁבָה שָׁם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ:

בֵּין הַמְּצָרִים. שֶׁיֵּשׁ גֹּבַהּ מִכַּאן וּמִכַּאן וְאֵין מָקוֹם לָנוּס:

הַמְּצָרִים. גְּבוּלִים שֶׁל שָׂדֶה וָכָרֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְאָב:

מקור: ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יהודה - זכר ונקבה, כישראל ומצרים, "ותחזק מצרים". ויש מפרשים המצרים מדברי מעתיקי הדת ז"ל: "דינא דבר מצרא". והישר בעיני "מן המצר", ואם הוא משונה מעט, והרי"ש ראוי להדגש. נמצא דרך זכר ונקבה כ"בית" ו"מקום":

מקור: ספריא · נחלת הכלל