דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״ו · כ׳

וַיֶּ֛גֶל הַשְּׁאֵרִ֥ית מִן־הַחֶ֖רֶב אֶל־בָּבֶ֑ל וַיִּֽהְיוּ־ל֤וֹ וּלְבָנָיו֙ לַעֲבָדִ֔ים עַד־מְלֹ֖ךְ מַלְכ֥וּת פָּרָֽס׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

השארית. מה שנשארו מן החרב הגלה לבבל:

עד מלוך וכו׳. עד שכבש מלך פרס את בבל ומלך בה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס. ר"ל שאז סר עבדותם שלא היו עבדים לו והנה היו בניו אויל מרודך בנו ובלשאצר בן בנו כמו שאמר הנביא ועבדו אותו ואת בנו ואת בן בנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל