וּכְחֶזְקָת֗וֹ גָּבַ֤הּ לִבּוֹ֙ עַד־לְהַשְׁחִ֔ית וַיִּמְעַ֖ל בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיָּבֹא֙ אֶל־הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה לְהַקְטִ֖יר עַל־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

עד להשחית. עד כי נשחת להרשיע בעבור רוב גובה הלב:

וימעל. ענין חטא ופשע:

וכחזקתו גבה לבו. כי לפעמים יהיה גבהות הלב לטובה כמ"ש ביהושפט ויגבה לבו בדרכי ה', אבל הוא גבה לבו יותר מן המדה עד להשחית, שחשב בגבהו שהוא ראוי לכהונה גדולה, כי הנהגת העם היה תח"י המלך והנהגת הדת תח"י הכהן, ולא היה המלך יכול לחדש דבר בלי הסכמת הכהן, וע"כ רצה בכהונה שיהיה גם הדת תחת רשותו, וזה מצד שרצה להשחית את הדת, וימעל בה' ורצה להקטיר:

וכחזקתו גבה לבו עד להשחית. ר"ל כאשר התחזק מאד במלכותו בזה האופן שזכר גבה מאד לבו עד שהשיאהו לבו להשחית חק התורה ורצה לקחת לו כתר כהונה ולזה בא להקטיר על מזבח הזהב: