וַיַּ֣עַשׂ ׀ בִּירוּשָׁלַ֨͏ִם חִשְּׁבֹנ֜וֹת מַחֲשֶׁ֣בֶת חוֹשֵׁ֗ב לִהְי֤וֹת עַל־הַמִּגְדָּלִים֙ וְעַל־הַפִּנּ֔וֹת לִירוֹא֙ בַּחִצִּ֔ים וּבָאֲבָנִ֖ים גְּדֹל֑וֹת וַיֵּצֵ֤א שְׁמוֹ֙ עַד־לְמֵ֣רָח֔וֹק כִּֽי־הִפְלִ֥יא לְהֵעָזֵ֖ר עַ֥ד כִּֽי־חָזָֽק׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
חשבונות. מעשה אומנות הבאה ע״י מחשבה ועיון רב ולתוספות ביאור אמר מחשבת חושב ר״ל הנעשה במחשבת של החושב והוא הרגיל במחשבת העיון:
להיות על המגדלים. מעש׳ האומנות ההם עשה לשומם על המגדלים לירות בהם בחצים ובאבנים:
כי הפליא. עשה דברי׳ נפלאים להיות נעזר בהם עד כי נתחזק על ידיהם:
הפנות. המה כעין מגדלים כמו ועל הפנות הגבוהות (צפניה א׳:ט״ז):
לירוא. להשליך כמו ירה בים (שמות טו):
ויעש בירושלים. חוץ מזה היה חכם גדול בחכמת החשבון והמעכאניק שע"י מלאכת מחשבת יניעו משאות כבדות ויורו אותם בכח קל במרחק רב, וע"י זה יזרקו אבני בליסטראות מעל החומה, וזה העוזר מאד במלחמה כנודע, וערך מערכות כאלה על המגדלות לירות משם על האויב, ובזה יצא שמו עד למרחוק כי בזה הפליא להעזר ע"י תחבולות מלחמה חדשים לא ידעום מלפנים:
ויעש בירושלם חשבונות מחשבת חושב. ר"ל שכבר עשה אומניות נפלאות מעשה אומן להמציא כלים יפות בהם לירות חצים גדולים מאד ואבנים גדולות:
