דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ״ו · ט״ו

וַיַּ֣עַשׂ ׀ בִּירוּשָׁלַ֨͏ִם חִשְּׁבֹנ֜וֹת מַחֲשֶׁ֣בֶת חוֹשֵׁ֗ב לִהְי֤וֹת עַל־הַמִּגְדָּלִים֙ וְעַל־הַפִּנּ֔וֹת לִירוֹא֙ בַּחִצִּ֔ים וּבָאֲבָנִ֖ים גְּדֹל֑וֹת וַיֵּצֵ֤א שְׁמוֹ֙ עַד־לְמֵ֣רָח֔וֹק כִּֽי־הִפְלִ֥יא לְהֵעָזֵ֖ר עַ֥ד כִּֽי־חָזָֽק׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

חשבונות. מעשה אומנות הבאה ע״י מחשבה ועיון רב ולתוספות ביאור אמר מחשבת חושב ר״ל הנעשה במחשבת של החושב והוא הרגיל במחשבת העיון:

להיות על המגדלים. מעש׳ האומנות ההם עשה לשומם על המגדלים לירות בהם בחצים ובאבנים:

כי הפליא. עשה דברי׳ נפלאים להיות נעזר בהם עד כי נתחזק על ידיהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הפנות. המה כעין מגדלים כמו ועל הפנות הגבוהות (צפניה א׳:ט״ז):

לירוא. להשליך כמו ירה בים (שמות טו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויעש בירושלים. חוץ מזה היה חכם גדול בחכמת החשבון והמעכאניק שע"י מלאכת מחשבת יניעו משאות כבדות ויורו אותם בכח קל במרחק רב, וע"י זה יזרקו אבני בליסטראות מעל החומה, וזה העוזר מאד במלחמה כנודע, וערך מערכות כאלה על המגדלות לירות משם על האויב, ובזה יצא שמו עד למרחוק כי בזה הפליא להעזר ע"י תחבולות מלחמה חדשים לא ידעום מלפנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויעש בירושלם חשבונות מחשבת חושב. ר"ל שכבר עשה אומניות נפלאות מעשה אומן להמציא כלים יפות בהם לירות חצים גדולים מאד ואבנים גדולות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל