אִם־תָּב֨וֹא עָלֵ֜ינוּ רָעָ֗ה חֶ֘רֶב֮ שְׁפוֹט֮ וְדֶ֣בֶר וְרָעָב֒ נַעַמְדָ֞ה לִפְנֵ֨י הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וּלְפָנֶ֔יךָ כִּ֥י שִׁמְךָ֖ בַּבַּ֣יִת הַזֶּ֑ה וְנִזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ מִצָּרָתֵ֖נוּ וְתִשְׁמַ֥ע וְתוֹשִֽׁיעַ׃

שפוט. משפט פורעניות:

ולפניך. ר״ל והמידה ההיא הלא תהיה לפניך כי שמך בבית הזה:

אם תבא עלינו רעה נעמדה לפני הבית הזה. ובזה נעמוד לפניך, אחר כי שמך בבית הזה, וממילא שכינתך והשגחתך עלינו ע"י המקדש, וכן אתה מוכן להושיע ע"י התפלה במקדש (כמ"ש שלמה בתפלתו), וז"ש ונצעק אליך ותשמע ותושיע:

אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט. כבר נתבאר זה מתפלת שלמה בן דוד הנזכרת במה שקדם אחר בנין בית המקדש: