דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ א׳ · ט״ו

וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־הַכֶּ֧סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֛ב בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ א׳ ט״ו נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ו בפרק א׳ בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 18 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יתן וכו׳. ר״ל עזבם בחוצות כי בעבור שהיה רבי המשקל היו נשמרים כי לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם:

אשר כשפלה. הגדלים בעמק הרבה מאוד:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כשקמים. מין אילני תאנים:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויתן המלך. פסוק זה נכפל בספרנו לקמן (ט, כז) ובא ללמד לנו הדרש שדרשו חז"ל שהקשו ע"ז והכתיב (מ"א י, כא) אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה, ופירשו שמ"ש שנתן את הכסף כאבנים היה אחר שנשא את בת פרעה. ומן הכתוב במלכים שכתב זה בסימן י' אחר מ"ש שהיה לו אלף וד' מאות רכב לא מוכח דרש זה, כי שם מדבר מתחלת מלכותו (כמ"ש בפסוק הקודם), ואז לא היה לו עדיין כסף הרבה, וכן מ"ש עזרא כאן מדבר מתחלת מלכותו, וע"כ כתבו שנית בסימן ט' אחר מ"ש שהיה לו ארבעת אלף אוריות סוסים שזה היה אח"כ, ובכ"ז חזר הכסף להיות לו שיווי וזה מפני החטא:

Malbim on II Chronicles -- Wikisource