וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

בערי הרכב. הערים המיוחדים להעמיד בהם הרכב:

ועם המלך. ומקצתם היו עמו בירושלים:

ויאסף. במלכים אמר (במקום הזה) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו, ושם (י, כג) (אחרי ספור ביאת מלכת שבא ועשיית הכסא) אמר, ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב וכו' וכל הנאמר פה מן פסוק י"ד עד פסוק י"ז, ותחת זה אחרי שספר עזרא מביאת מלכת שבא ועשיית הכסא סיים (לקמן ט, כה) ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות, ושם יתבאר כי החשבון ארבעת אלף מתאחד עם חשבון של ארבעים אלף עיי"ש. ואחרי העיון ראיתי שעזרא בא לישב הסתירה הנמצא במלכים, שאמר תחלה שהי"ל ארבעים אלף אוריות סוסים, ואח"כ אמר שהיה לו אלף וארבע מאות רכב, ופירש עזרא ששם לא באו הדברים כסדר הזמני, שתחלה היה לשלמה רק אלף וארבע מאות רכב לצורך מרכבו ביחוד לתשמישו, ואח"ז הוסיף תמיד לקנות סוסים עד שלבסוף היה לו ארבעים אלף אוריות סוסים לצורך החיל שיהיו רוכבי סוסים, ולכך הפך עזרא וספר תחלה מן המספר של אלף וד' מאות ואח"כ מן המספר הגדול:

ויאסף שלמה רכב ופרשים וגו'. זאת הפרשה כתובה כן כס' מלכים ושם פירשנוה עד ומלכי ארם בידם יוציאו (מ"א י' כ"ו כ"ט):