דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ח׳ · ז׳

ונעמן וכו׳. עתה מפרש מי ומי מהם אשר הגלום:

ואחיה. יתכן שהוא אחות הנזכר למעלה כי קרובים הם בלשון:

הוא. מוסב על גרא לומר כאשר הגלם הוליד את עזא וכו׳:

ונעמן. ואז הלך אחוד אביהם והגלה לשם גם את נעמן ואחוח וגרא, ר"ל יתר ראשי בתי אבות של משפחות אלה שיצאו מנעמן בן בלע, כדי שיהיו כולם במקום אחד, וז"ש הוא הגלם, ר"ל אחוד הנזכר הוא הגלה את נעמן ואחיה (שהוא אחוח) וגרא

והוליד. ואז הוליד (אחוד) את עזרא ואת אחיחוד ואת שחרים, ומפרש שאת שחרים הוליד בשדה מואב (כי שני בנים הקודמים הוליד במנחת), אבל בעת שהוליד את שחרים גר בשדה מואב מן שלחו אותם. ר"ל שאחוד היה לו שלש נשים, שם האחת שלחו אותם, ושם השניה חושים, ושם השלישית את בערא, ומן שלש נשיו אלה הוליד שלשה הבנים הנזכרים, וז"ש שהוליד (הבנים הנזכרים) מן שלחו אותם ומן חושים ומן את בערא, שלשת נשיו. ואל תתמה שמלת את בערא יהיה שם, שכבר הבאתי כמה דוגמאות לזה (למעלה ב, יח) על ואת יריעות, וכן על שם שלחו אותם לא תתמה, שנמצא כאלה. וכן הרד"ק פי' בפי' א' ששלחו אותם הוא שם, ולמ"ש לקמן פסוק ל"א, פירושו הוא ששחרים הוליד, עיי"ש:

כי נעמן ואחיה וגרא הוא הגלם. ר"ל שכל אחד מהם עזר בהגלות הששה הנשארים והנה אחיה הוא אחוח שזכר קודם זה:

והוליד את עזא ואת אחיחוד. ידמה ששב זה אל גרא ואמר כי. (ח) שחרים. והוא חורם הנזכר (פסוק ה') הוליד את תולדות בשדי מואב מן העת אשר שלח אותם גרא מגבע ר"ל ששלח הוא וקצת אחיו. ואמר שהוליד תולדות מחשים ובערא שהיו נשיו. והנה היו לבערא שני שמות כי היתה נקראת גם כן לפי מה שאחשוב חדש ואמר שהיא ילדה לו את יובב ואת צביא וגו':