הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
המה היוצרים. המה היו יוצרי חרס והיו יושבים במקום הנוטעים לנטוע אותם והיו בעלי גדרה ר״ל בונים גדרות וכתלים:
עם המלך. כשהיו עם המלך עוסקים במלאכתו היו יושבים שם במקום הנטעים מפני הכנת מלאכתם אבל לא בזולת זה:
המה היוצרים. היו בעלי מלאכות בכלי חרס ולצור צורות בכל אבן, שכ"ז נכלל בשם יוצר, כמו כחומר ביד היוצר (ירמיה יח, ו), מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו חבקוק ב, יח). וכן היו אומנים בנטיעות אילנות, ועז"א ויושבי נטעים, וכן בגדרות צאן, בענין שהיה מלאכתם בדומם וצומח ובע"ח. גם יל"פ שהמקומות שישבו שם היו קרוים נטעים וגדרה, על שהיו מוכשרים לנטיעות וגדרות צאן, ועז"א ישבו שם, ר"ל במקומות אלה, והיו עם המלך במלאכתו שהיו עושים שם מלאכת המלך:
המה היוצרים. ר"ל שהיו עושים כלי חרס:
ויושבי נטעים וגדרה. ר"ל שהיו יושבים בחוץ באהלים ומנטיעות עשו גדרה לשים בין הנטיעות קצת עצים לגדר והנטיעות היו בשורה זה אחר זה ומלאו מה שביניה' בעצים מסובבים בהם שתי וערב וישבו שם לעשות מלאכת המלך:
