וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעׇבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כׇל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וְכׇל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃

דע את אלהי אביך. כאומר חקור בשכלך לדעת אותו ואם תקצר השכל עכ״ז לא תעזבנו כי אלהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בודאי האב מעמיד את בנו על האמת:

ובנפש חפצה. ר״ל מאהבה ומרצון ולא מיראת העונש:

דורש ה׳. דרושים הם לפניו לדעת כל מה בהם:

וכל יצר מחשבות. כל פעולת המחשבות הוא מבין:

אם תדרשנו. להשכיל גדולת רוממותו:

ימצא לך. ר״ל יפתח לבבך לדעת ולהבין:

יזניחך לעד. יעזבך לעולם אם לא תשוב לו:

יצר. הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (שם מד):

יזניחך. ענין עזיבה כמו לו זנחתני (תהלים מג):

דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם וגו'. ר"ל שתעשה זה בלב שלם ובנפש חפצה כי לא תועיל לך אם תעשה זה ולא יהיה לבך שלם עם ה' כי כל לבבות דורש ה' והוא יודע צפון לבך ויבין רצון מחשבותיך: