וַיָּ֨קׇם דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֗ה וְלַֽהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃

ושרי המחלקות. אלו י"ב מחלקות של מלך (כדלעיל כ"ז) ובני ישראל למספרם וגו':

על רגליו. כאומר עם כי תשש כחו בעבור הזקנה עכ״ז התחזק לעמוד על רגליו לכבוד שרי ישראל הנאספים אליו:

עם לבבי לבנות. עם לבבי היה לבנות בית וכו׳ וגם הכינותי כל המצטרך לה:

ולהדום. הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב כמו והארץ הדום רגלי (ישעיהו ס״ו:א׳) ואחז במשל מדרך האדם:

עם לבבי והכינותי. ר"ל לא חסר אל הבנין, לא הרצון, שעדיין עם לבבי לבנות, ולא הכנות החומריים אל הבנין, כי הכנותי לבנות, שהכל מוכן ואין חסר רק לבנות, רק שה' אמר לי שלא אבנה

לארון ולהדום. כמ"ש (תהלים קלב, ז) נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו, ששם סוף מסובביו והנהגתו לעולם השפל, כמ"ש בפי' ישעיה על ושוליו מלאים את ההיכל:

לבנות בית מנוחה לארון ברית ה'. קראו בית מנוחה כי שם יהיה מקומו תמיד ואחר לא יבחר ה' ית' מקום אחר: