דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״ב · ט׳

הִנֵּה־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִֽהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִיח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכׇּל־אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

איש מנוחה. יהיה חפצו במנוחה ולא יתגרה במי:

והניחותי לו. אתן לו מנוחה מאויביו ולא יתגרה מי בו:

ושלום וכו׳. זכרון שמו הוא לאות על השלום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ושקט. ענין מנוחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הוא יהיה איש מנוחה. בטבעו, ולא יתגרה מלחמה

והניחותי לו. ולא יהיה מוכרח למלחמת חובה, ומפרש שיהיה איש מנוחה כי שלמה יהיה שמו, ועמ"ש והניחותי לו אמר ושלום ושקט אתן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל