מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18באש. ר״ל העניה היה במה שירדה האש על המזבח:
On Your Way
דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״א · כ״ו
וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״א כ״ו נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הכ״ו בפרק כ״א בדִּבְרֵי הַיָּמִים א׳, מתוך 30 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
רלב״ג
רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14ויענהו באש מן השמים וגו'. אחשב כי הרצון בזה שהוא לא שם אש על המזבח אך התפלל לה' יתברך וענהו באש שהוריד מן השמים לאכול את העולה ואת זבחי השלמים בטעם אמרו והיה האלהים אשר יענה באש (מלכים א' י"ח כ"ד):
On Your Way