וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ עַל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֖הוּ הַמּוֹרִ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֖חֶל מִן־הַיּוֹרִֽים׃

על שאול. על כי כבר הרגו את בניו היתה כל פני המלחמה עליו לבד:

המורים. האנשים המורים בקשת מצאו מקומו ופחד מהם שלא יאחזוהו ויתעללו בו:

המורים. ענין השלכת החצים כמו אשר אנכי מורה (ש״א כ):

ויחל. מל׳ חלחלה ופחד:

ותכבד. אחר שמתו בניו כבדה כל המלחמה עליו

ויחל. (שרשו חול, מבינן הפעיל), כי שאול לא היה רובה קשת כמ"ש ש"ב (א, כב) שיונתן היה רובה קשת, והוא כבר נפל במלחמה:

ויחל מן היורים. ר"ל שכבר ירה ואחזו חיל מפחד היורים כקשת: