דְּבָרִים ח׳ · כ׳

כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק חותם את הפרשה: ״כגוים אשר ה׳ מאביד מפניכם כן תאבדון, עקב לא תשמעון בקול ה׳ אלהיכם״. אבן עזרא מבאר ״עקב״ - שכר באחרית, בין לטוב בין לרע. רשב״ם מסביר שזהו סיום המקביל לפתיחת הפרשה: ״והיה עקב תשמעון״ - תנחלו את הארץ, ו״עקב לא תשמעון״ - תאבדון ממנה. משמעות הדברים היא שאם ישכחו ישראל את ה׳ וילכו אחר אלילים, יאבדו כשם שאובדים העממים שה׳ מגרש מפניהם. העונש נקבע בהתאם למעשה - ״עקב לא תשמעון״ - כתוצאה ישירה של אי-שמיעה בקול ה׳. כך נסגר מעגל הברכה והקללה התלוי בשמירת מצוות ה׳.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כְּעַמְמַיָא דִי יְיָ מֹאבִיד מִקֳדָמֵיכוֹן כֵּן תֵּיבְדוּן חֳלַף דְלָא קַבֶּלְתּוּן בְּמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עקב. שכר באחרית. לטוב או לרע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

עקב לא תשמעון - זהו סיום כל תחילת הפרשה. והיה עקב תשמעון - תנחלו את הארץ - ועקב לא תשמעון - תאבדון ממנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל