וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃ {פ}

היום לעשותם. וּלְמָחָר, לָעוֹלָם הַבָּא, לִטֹּל שְׂכָרָם (עירובין כ"ב):

וְתִטַר יָת תַּפְקֶדְתָּא וְיָת קְיָמַיָא וְיָת דִינַיָא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶעְבָּדְהוֹן

ושמרת. הטעם כאשר השם שומר הברית שמור אתה מצותיו:

ושמרת - כמו שפירשתי לך טעמו של דבר.

היום לעשותם - באגדת ילמדנו בענין כי מי גוי גדול - אמר רבי אושעיא: מי כאומה זאת שיודעת אופי של אלהיה, יודעים מה הוא מבקש מהם והם עושים יודעים היאך הוא מחבבן וכו'. פירש הערוך אופי דעתו. תוספת בשוחר טוב פרשת למנצח בנגינות. אמר רבי זעירי: אדם יש לו בן בית פעם ראשונה נכנס אצלו ומושיבו על המטה, שנייה על הכסא, שלישית על ספסל, רביעית אומר: כמה פלוני דוחק עלי ומטריחני. אבל הקב"ה כל ישראל דוחקין אותו בתפלה והוא שומע ושמח, לכך נאמר: מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. א"ר יצחק בשם ר' יהודה: עבודת כוכבים נראית קרובה שנאמר: ישאהו על כתף יסבלוהו והיא רחוקה - לבסוף אף יצעק אליו ולא יענה. אבל הקב"ה נראה רחוק כמה דאת אמר: מן הארץ עד לרקיע חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע וכו' ואדם נכנס לבית הכנסת ולוחש והקב"ה שומע תפלתו, הה"ד: בכל קראנו אליו. בילמדנו פרשת אם שמר תשמרון. רמ"ח תיבות יש בק"ש שמשמרת רמ"ח איברים. ועוד בילמדנו ובפסיקתא דשור או כשב משל למלך ששלח פרוזדוגמא שלו למדינה נטלוה ועמדו על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראו אותה באימה ברתת ובזיע. כך אמר הקב"ה לישראל קריאת שמע פרוזדוגמא שלי. וכן בפסיקתא דבחודש השלישי: אל יהיו דברי אגדה של תורה בעיניך כפרוזדוגמא ישנה. פירש הערוך פרוזדוגמא אגרת.

ושמרתם את המצוה כנגד שהוא שומר הברית והחסד. שלימא סידרא דפרשת ואתחנן