דְּבָרִים ד׳ · ל״ד

או הנסה אלהים. הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לבוא לקחת לו גוי וגו', כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטָף פַּתָּח: הֲנִהְיָה, הֲנִשְׁמַע, הֲשָׁמַע הֲנִסָּה:

במסת. עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח') אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן:

באתת. בְּסִימָנִין, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שם ד'):

ובמופתים. הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת:

ובמלחמה. בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שם י"ד):

אוֹ נִסִין דִי עֲבַד יְיָ לְאִתְגַלָאָה לְמִפְרַק לֵהּ עַם מִגוֹ עַם בְּנִסִין בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבִקְרָבָא וּבִידָא תַקִיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמָא וּבְחֶזְוָנִין רַבְרְבִין כְּכֹל דִי עֲבַד לְכוֹן יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינָיךְ

או הנסה אלהים. י״‎א שהוא לשון חול וחלילה חלילה רק לשון קדושה:

הנסה. כדרך בני אדם כדי שיבינו השומעים:

במסות. שם כלל או טעמו במסות שהיו באותות כמו ויעש האותות לעיני העם:

ובמופתים. עשר מכות וכתיב ומשה ואהרן עשו:

ובמלחמה. יתכן על הריגת הבכורים ושפטים באלהי מצרים:

וביד חזקה. שיצאו ישראל ביד רמה ובזרוע נטויה על טעם בעמוד אש וענן:

ובמוראים גדולים. טביעת פרעה וחילו עם בקיעת הים לישראל:

במצרים. באנשי מצרים:

או הנסה כל זה תשאל.

לקחת לו גוי מקרב גוי שאף אתם הייתם גויים כמוהם כדכתיב ואומר אליכם איש גלולי עיניו השליכו.

ובמלחמה כי ה׳‎ נלחם להם במצרים.

ובמוראים לשון ראיה כתרגומו.