וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃

המשך הצפייה: ״ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צֹער״. רש״י מבאר ש״ואת הנגב״ - ארץ הדרום, ובדרך אחר מערת המכפלה; ״ואת הככר״ - הראהו שלמה יוצק את כלי בית המקדש בככר הירדן. חזקוני מבאר ש״עיר התמרים״ (יריחו) הוזכרה בפירוש לפי שהיתה משונה בחשיבותה. הפסוק חותם את מסע הצפייה של משה: הוא רואה את הנגב, את ככר הירדן, את בקעת יריחו - ״עיר התמרים״ - ועד צוער. משה משלים את סקירת הארץ כולה, מצפון לדרום וממזרח למערב. לפי רש״י, אף כאן חזה משה במאורעות עתידיים, כיציקת כלי המקדש בידי שלמה. הזכרת יריחו בשמה המיוחד מדגישה את חשיבותה. בכך מסתיים תיאור המבט המקיף שהעניק ה׳ למשה על הארץ המובטחת, על כל אזוריה וקורותיה.